<h1>ספר הבתים הלכ' ק"ש שער שלישי ס"ז</h1>
<h2>דף יג:</h2>
מי שאנסתו שינה והוא קורא מצערין ומעירין אותו כדי שיקרא פסוק ראשון והוא ער בכונה, ומכאן ואילך אין מצערין אותו. ויש מי שאמר שצריך לקרוא השאר והוא מתנמנם. כתב הריא"ג יש אומר שחוזר וגומרה לאחר שיעור משנתו. ויראה לי, שאם נרדם בשינה ולא קרא אלא פסוק ראשון בלבד צריך לגמור כשיעור משנתו. אבל אם קרא מתנמנם מפסוק ראשון ואילך יצא. יש מן הגדולים שכתב כשאמרו אין מצערין ומעירין אותו אלא בפסוק ראשון לא אמרו אלא בק"ש שעל מטתו, אבל במצות ק"ש של שחרית וערבית שהיא מן התורה מצערין ומעירין אותו בפרשה ראשונה כדי שלא תהא קריאתו עראי. והר"ם פסק זה אפי' במצות קריאת שמע, ויראה לי מפני שהוא אנוס לא הצריכו להעירו אלא בפסוק ראשון שהוא עיקר ק"ש. יש מי שאמר שמה שאמרו הקורא מתנמנם יצא אינו כהלכה, מפני שקריאתו עראי. ויראה לי שאין זה עראי, שלא נקרא עראי אלא מי שעוסק בדברים אחרים בשעת הקריאה.
